Vayedaber

הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ''.

Traduction

the tooth until it be all gone'' (I Kings 14:10).

Rachi non traduit

הגלל. היינו שן שפעמים מגולה ופעמים מכוסה וכתיב ביה יבער לישנא אחרינא גלל זה רעי שהשן מבערת למאכל ונעשית גלל כמו גללי אדם וגללי בהמה:

אָמַר מָר: ''וְשִׁלַּח'' זוֹ הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר''. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר'', הָא לָאו הָכִי – בְּמַאי מוֹקְמַתְּ לַהּ?

Traduction

The Master said in the baraita just cited: ''And he sends forth,'' this is a reference to the category of Trampling, and likewise it says: ''Happy are you that sow beside all waters that send forth the feet of the ox and the donkey'' (Isaiah 32:20). The Gemara infers: The reason that the phrase: ''And he sends forth,'' is interpreted as a reference to the category of Trampling is that the Merciful One writes: ''That send forth the feet of the ox and the donkey.'' The Gemara asks: Were it not for this verse, with regard to what would you have interpreted that phrase?

אִי קֶרֶן – כְּתִיב! אִי שֵׁן – כְּתִיב!

Traduction

If you say that it could have been interpreted as referring to Goring, that cannot be, as Goring is written in a different verse. If you say that it could have been interpreted as referring to Eating, that too cannot be, as Eating is written in a different verse. Perforce the reference is to Trampling, and the baraita had no need to prove this from the phrase: ''That send forth the feet.''

אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי אַשֵּׁן, וְהָא דְּמִכַּלְיָא קַרְנָא, הָא דְּלָא מִכַּלְיָא קַרְנָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara answers that it is necessary for the baraita to cite the verse: ''That send forth the feet of the ox and the donkey,'' as it could enter your mind to say that both this phrase: ''And he sends forth,'' and that phrase: ''And it consumed,'' are referring to the primary category of Eating, and that phrase: ''And it consumed,'' is referring to a case where the object damaged is completely destroyed, and this phrase: ''And he sends forth,'' is referring to a case where the object damaged is not completely destroyed. Therefore, the verse ''that send forth the feet of the ox and the donkey'' teaches us that the phrase ''and he sends forth,'' is referring to Trampling.

Rachi non traduit

אידי ואידי. ושלח וביער תרוייהו אשן ושלח אתא לחיוביה היכא דלא כליא קרנא דמשמע כגון שאכלה ערוגה וסופו לחזור ולצמוח אבל לא כתחלה וביער היינו היכא דמכליא קרנא דמשמע וביער שמבער לגמרי ואי קשיא היכא מצי למימר אידי ואידי אשן הא דמכליא קרנא והא דלא מכליא ליכתוב חד להיכא דלא מיכליא דליחייב וכ''ש היכא דכליא תריץ אי מהאי קרא ה''א האי אתי להיכא דמכליא אבל לא מכליא לא הלכך איכא למימר ודאי אידי ואידי אשן אי לאו דכתב רחמנא משלחי רגל השור:

Tossefoth non traduit

הא דלא מכליא קרנא. פ''ה שחת שעתיד לצמוח אבל לא כתחלה וקשה והא מכליא קרנא שגם הבעלים הם יכולים לקצור אלא י''ל שטנפה פירות להנאתה מכל מקום קרי ליה לקמן לטניפת פירות להנאתה תולדה כיון דפשטיה דקרא איירי באכילה דמכליא קרנא:

והא דמכליא קרנא. וא''ת ולכתוב רחמנא ושילח ולא בעי וביער ויש לומר דהוה אמינא דוקא דשילח שלוחו כדלקמן:

וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקֵימְנָא אַרֶגֶל, שֵׁן דְּלָא מִכַּלְיָא קַרְנָא – מְנָלַן?

Traduction

The Gemara asks: And now that we have interpreted that the phrase ''and he sends forth'' is referring to Trampling, from where do we derive that one is liable with regard to acts categorized as Eating in a case where the object damaged is not completely destroyed? The primary category of Eating is derived from the phrase ''and it consumed.'' The connotation of that phrase is damage in which the object is completely destroyed.

דּוּמְיָא דְרֶגֶל, מָה רֶגֶל – לָא שְׁנָא מִכַּלְיָא קַרְנָא, וְלָא שְׁנָא לָא מִכַּלְיָא קַרְנָא; אַף שֵׁן – לָא שְׁנָא מִכַּלְיָא קַרְנָא, וְלָא שְׁנָא לָא מִכַּלְיָא קַרְנָא.

Traduction

The Gemara answers: It is derived because the category of Eating is juxtaposed to and therefore similar to the category of Trampling: Just as with regard to liability for the category of Trampling, it is no different if the object damaged is completely destroyed and it is no different if the object damaged is not completely destroyed; so too, with regard to liability for the category of Eating, it is no different whether the object damaged is completely destroyed and it is no different whether the object damaged is not completely destroyed.

Rachi non traduit

מה רגל לא שנא כו'. דהא לא כתיב ביה ובער:

Tossefoth non traduit

דומיא דרגל. וא''ת ונימא איפכא דהא דמקשינן לחומרא הנ''מ באיסורא אבל בממונא לא ואומר ר''ת דמדה היא בתורה לא שנא באיסורא ול''ש בממונא:

אָמַר מָר: ''וּבִעֵר'' זוֹ הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ''. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ'', הָא לָאו הָכִי – בְּמַאי אוֹקֵימְנָא לַהּ?

Traduction

The Master said in that baraita: When the verse states: ''And it consumed'' (Exodus 22:4), this is a reference to the category of Eating. And likewise it states: ''And I will utterly sweep away the house of Jeroboam, as one consumes with the tooth until it be all gone'' (I Kings 14:10). The Gemara infers: The reason that the phrase ''and it consumed'' is interpreted as a reference to the category of Eating is that the Merciful One writes: ''As one consumes with the tooth until it be all gone.'' The Gemara asks: Were it not for this verse, with regard to what case would you have interpreted that phrase?

אִי קֶרֶן – כְּתִיב! אִי רֶגֶל – כְּתִיב! אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי אַרֶגֶל, הָא דְּאָזֵיל מִמֵּילָא, הָא דְּשַׁלַּח שַׁלּוֹחֵי; קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

If you say that it could have been interpreted as referring to Goring, that cannot be, as Goring is written in a different verse. And if you say that it could have been interpreted as referring to Trampling, that too cannot be, as Trampling, is written in a different verse. Perforce the reference is to Eating. The Gemara answers that it is necessary for the baraita to cite the verse: ''As one consumes with the tooth until it be all gone,'' as it could enter your mind to say that both this phrase: ''And it consumed,'' and that phrase: ''And he sends forth,'' are referring to the primary category of Trampling, and this phrase: ''And it consumed,'' is referring to a case where the animal went and caused damage on its own, and that phrase: ''And he sends forth,'' is referring to a case where the owner sent the animal to cause damage. Therefore, the verse ''as one consumes with the tooth until it be all gone'' teaches us that the phrase ''and it consumed'' is referring to Eating.

וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקֵי אַשֵּׁן, רֶגֶל דְּאָזְלָה מִמֵּילָא – מְנָלַן?

Traduction

The Gemara asks: And now that we have interpreted that the phrase ''and it consumed'' is referring to Eating, from where do we derive that one is liable with regard to actions categorized as Trampling in a case where the animal went and caused damage on its own? The primary category of Trampling is derived from the phrase ''and he sends forth.'' The connotation of that phrase is a case where the owner sent the animal to cause damage.

דּוּמְיָא דְשֵׁן, מָה שֵׁן – לָא שְׁנָא שַׁלְּחַהּ שַׁלּוֹחֵי, לָא שְׁנָא דְּאָזֵל מִמֵּילָא; אַף רֶגֶל – לָא שְׁנָא שַׁלְּחַהּ שַׁלּוֹחֵי, לָא שְׁנָא אָזְלָה מִמֵּילָא.

Traduction

The Gemara answers: It is derived because the category of Trampling is juxtaposed to and therefore similar to the category of Eating: Just as with regard to liability for the category of Eating, it is no different if the owner sent the animal to cause damage and it is no different if the animal went and caused damage on its own, so too, with regard to liability for the category of Trampling, it is no different if the owner sent the animal to cause damage and it is no different if the animal went and caused damage on its own.

Rachi non traduit

מה שן לא שנא כו'. דהא לא כתיב ביה ושילח:

וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''וְשִׁלַּח'', וְלָא בָּעֵי ''וּבִעֵר''; דְּמַשְׁמַע רֶגֶל וּמַשְׁמַע שֵׁן – מַשְׁמַע רֶגֶל, דִּכְתִיב: ''מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר''; וּמַשְׁמַע שֵׁן, דִּכְתִיב: ''וְשֵׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם''!

Traduction

The Gemara suggests: And let the Merciful One write only the first phrase, ''and he sends forth,'' and there would be no need to write the second phrase, ''and it consumed,'' as the phrase ''and he sends forth'' connotes Trampling and connotes Eating. It connotes Trampling, as it is written: ''That send forth the feet of the ox and the donkey'' (Isaiah 32:20), and it connotes Eating, as it is written: ''And the teeth of animals I will send forth against them'' (Deuteronomy 32:24).

Tossefoth non traduit

ושן בהמות אשלח בם. אע''ג דאמרינן בעלמא [בספרי פרשת האזינו] בהמות שיש להן ארס כנחש ונושכות וממיתות דהוי נשיכה שהיא תולדה דקרן מכל מקום איירי נמי בחיות רעות שדרסו ואכלו להנאתן כדמתרגמינן ושן בהמות ושן דחיה ברא וחיה בכלל בהמה:

אִי לָאו קְרָא יַתִּירָה, הֲוָה אָמֵינָא: אוֹ הָא אוֹ הָא – אוֹ רֶגֶל דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, אוֹ שֵׁן דְּיֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ.

Traduction

The Gemara answers: If not for the additional phrase in the verse, ''and it consumed,'' I would say that the verse refers either to this category of damage or to that category of damage: It refers either to Trampling, where its damage is commonplace, or to Eating, where there is pleasure for the animal in the course of its causing damage.

Rachi non traduit

או הא או הא או רגל משום דהזיקה מצוי. אבל שן לא:

או שן משום דיש הנאה להיזיקה. אבל רגל לא:

מִכְּדֵי שְׁקוּלִין הֵן, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵיהֶם – דְּהֵי מִנַּיְיהוּ מַפְּקַתְּ? אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכִי דְּשַׁלַּח שַׁלּוֹחֵי, אֲבָל אָזְלָא מִמֵּילָא – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: Since both interpretations are of equal validity, let both of them come and be derived from the verse, as which of them will you exclude? Since there is no reason to prefer one category over the other, perforce both are derived, and the phrase ''and it consumed'' is unnecessary. The Gemara answers: The additional phrase is necessary, as it might enter your mind to say that this matter of liability applies only in a case where the owner sent the animal to cause damage, but in a case where the animal went and caused damage on its own, the owner would not be liable for the damage. Therefore, the phrase ''and it consumed'' teaches us that the owner is liable even in a case where the ox went and caused damage on its own.

Rachi non traduit

מכדי. שן ורגל שקולין הן שאין זה חמור מזה שהרי בשניהם יש בהן צד חמור:

ויבאו שניהם. מושלח:

דהי מינייהו מפקת. דלא ליתי מיניה הא שניהן שוין:

איצטריך. ליה ובער דאי מפקת מושלח הוה אמינא הני מילי היכא דשלחי איהו בכוונה לרעות בשדה חבירו אבל אזלא ממילא לא:

קמ''ל. ובער וכיון דנפקא לן שן דממילא מובער אתיא רגל וילפה מיניה:

Tossefoth non traduit

איצטריך ס''ד אמינא ה''מ היכא דשלח שלוחי. וא''ת תיקשי השתא הא דפריך לעיל טעמא דכתב רחמנא כאשר יבער הגלל הא לאו הכי במאי מוקמית והשתא ליכא לשנויי כדלעיל וי''ל דה''ק בברייתא דאלו לא נאמר ושילח הוה מפקינן מכאשר יבער הגלל וכי האי גוונא איכא בריש איזהו נשך (ב''מ דף סא.):

תּוֹלָדָה דְשֵׁן מַאי הִיא? נִתְחַכְּכָה בְּכוֹתֶל לַהֲנָאָתָהּ, וְטִינְּפָה פֵּירוֹת לַהֲנָאָתָהּ.

Traduction

Having clarified the sources for the primary categories of Eating and Trampling, the Gemara proceeds to identify their subcategories and to determine whether it was with regard to these primary categories of damage that Rav Pappa said: There are among them some whose subcategories are dissimilar to them. What is a subcategory of Eating? It is a case where, for example, an animal rubbed against a wall for its pleasure and damaged the wall, or where it sullied produce by rolling on it for its pleasure.

Rachi non traduit

נתחככה בכותל להנאתה. והפילתו או טינפה פירות להנאתה שנתגלגלה עליהן כדרך סוסים וחמורים דהיינו דומיא דשן שיש הנאה להזיקה:

מַאי שְׁנָא שֵׁן – דְּיֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – יֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְשֵׁן כְּשֵׁן, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְרֶגֶל.

Traduction

If so, what is different about Eating that it is defined as a unique primary category? What is different is that there is pleasure for the animal in the course of its causing damage, and the ox is your property, and responsibility for its safeguarding, to prevent it from causing damage, is incumbent upon you, its owner. In these subcategories of Eating, as well, there is pleasure for the animals in the course of the damage that they cause and the oxen are your property, and responsibility for their safeguarding, to prevent your oxen from causing damage, is incumbent upon you. Therefore, the subcategories of Eating are not dissimilar to the primary category. Rather, it is apparent that the status of a sub-category of Eating is like that of the primary category of Eating, and when Rav Pappa says: There are among them some whose subcategories are dissimilar to them, he is referring to a subcategory of Trampling.

Rachi non traduit

ומאי שנא שן. מהנך דקא מוקמת מילתיה דרב פפא בתולדה דשן ורגל:

תּוֹלָדָה דְרֶגֶל מַאי הִיא? הִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִילּוּכָהּ, בִּשְׂעָרָהּ דֶּרֶךְ הִילּוּכָהּ, בִּשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ, בִּפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ, בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ.

Traduction

The Gemara asks: What is a subcategory of Trampling? The classification is applied in a case where, for example, an animal caused damage with its body, not its legs, in the course of its walking; or caused damage with its hair that became entangled with an object in the course of its walking; or caused damage with a rope that is upon it; or caused damage with a bit [bifrumbiya] that is in its mouth; or caused damage with a bell that is around its neck.

Rachi non traduit

כל היזק דרך הילוך שלא בכוונה הוי תולדה דרגל דהזיקו מצוי ואין כוונתו להזיק:

ובשערה. שנדבקו כלים בשערה וגררתן ושברתן:

מַאי שְׁנָא רֶגֶל – דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – הֶזֵּיקָן מָצוּי, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְרֶגֶל כְּרֶגֶל, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְבוֹר.

Traduction

If so, what is different about Trampling that it is defined as a unique category? What is different is that its damage is commonplace, and the animal is your property, and responsibility for its safeguarding, to prevent it from causing damage, is incumbent upon you, its owner. In these subcategories of Trampling, as well, their damage is commonplace, and the oxen are your property, and responsibility for their safeguarding, to prevent them from causing damage, is incumbent upon you. Therefore, the subcategories of Trampling are not dissimilar to the primary category. Rather, it is apparent that the status of a subcategory of Trampling is like that of the primary category of Trampling, and when Rav Pappa says: There are among them some whose subcategories are dissimilar to them, he is referring to a subcategory of Pit.

Rachi non traduit

מאי שנא רגל. דמיחייב דהיזק מצוי כו':

תּוֹלָדָה דְבוֹר מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא אָב – עֲשָׂרָה, וְתוֹלָדָה – תִּשְׁעָה; לָא תִּשְׁעָה כְּתִיבִי, וְלָא עֲשָׂרָה כְּתִיבִי!

Traduction

The Gemara examines that assertion: What is a subcategory of Pit? If we say that the primary category of Pit applies when, in the public domain, one leaves an uncovered pit that is ten handbreadths deep, and that is the pit mentioned in the Torah, and a subcategory of Pit applies when one leaves an uncovered pit that is nine handbreadths deep, there is no basis for that distinction, as neither nine handbreadths are written in the Torah, nor are ten handbreadths written in the Torah.

Rachi non traduit

אב עשרה. בור עמוק י' טפחים היינו אב דבכך דרכו להמית:

Tossefoth non traduit

לא י' כתיב ולא ט' כתיב. תימה דבפ' הפרה (לקמן בבא קמא דף נ:
ושם) תנן מה בור יש בו כדי להמית עשרה פי' בקונט' דסתם בור יש בו י' א''כ י' כתיב ועוד קשה דהכא דריש מוהמת יהיה לו ועוד דבסמוך פריך סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין ופי' הקונט' דנפל שמה שור משמע בין מת בין הוזק א''כ כי דרשינן שור ולא אדם הוה ליה למעט נמי אדם מנזקין ע''כ נראה לפרש דסתם בור עמוק הרבה וצריכי בור והמת יהיה לו דאי לא כתיב בור הוה אמינא כל דקטיל ואפילו אין בו כדי להמית ואי כתיב בור הוה אמינא דוקא בור ולא שיח ומערה דגזירת הכתוב הוא ולהכי איצטריך תרוייהו והכי פריך לא ט' כתיב ולא י' כתיב בהדי' ומסיק סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין פירוש כיון דבור י' לא כתיב בהדיא אלא מפקי' מסברא מוהמת יהיה לו דבעינן כדי להמית וקים להו לרבנן דהיינו בור י' בור ט' נמי הוי סברא דהוי אב לנזקין כיון דיש בו כדי להזיק ומכל מקום לא ממעטינן אדם מנזקין דקרא דונפל שמה שור לא איירי אלא בבור י' ובירושלמי דריש דהוה ליה למיכתב כי יפתח איש כי יכרה איש בור למה כתיב בור בור אלא חד בור למיתה וחד בור לנזקין ומכל מקום לא ממעטינן אדם מנזקי' דקרא דונפל לא ממעט אלא אמאי דכתיב בקרא בהדיא דהיינו בור עשר ולא איתורא:

הָא לָא קַשְׁיָא; ''וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן, עֲשָׂרָה – עָבְדָן מִיתָה, תִּשְׁעָה – נְזִיקִין עָבְדִי, מִיתָה לָא עָבְדִי.

Traduction

The Gemara explains: This is not difficult, as the Merciful One states in the Torah: ''And the carcass shall be for him'' (Exodus 21:34), and the Sages have an accepted tradition that a pit ten handbreadths deep causes the death of an animal that falls into it, but a pit nine handbreadths deep causes damage to an animal that falls into it but does not cause death. Accordingly, the pit written in the Torah (Exodus 21:33), which mentions the death of the animal that fell therein, is ten handbreadths deep. This is classified as the primary category of Pit, and a pit nine handbreadths deep is its subcategory.

סוֹף סוֹף, זֶה אָב לְמִיתָה, וְזֶה אָב לִנְזָקִין!

Traduction

The Gemara asks: Ultimately, this pit that is ten handbreadths deep is a primary category of damage with regard to death, and that pit that is nine handbreadths deep is a primary category with regard to damage.

Rachi non traduit

וזה אב לנזקין. דאם נפל שור בבור תשעה ומת פטור בעל הבור ואם הוזק חייב ואב הוא דהא מדיוקא דקרא נפקא מדכתיב והמת יהיה לו דמשמע בור עשרה דבר מקטיל הוא חייב במיתת השור הא בציר מהכי במיתה לא חייב הא בניזקין מתחייב לישנא אחרינא סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין דכי היכי דנפיק לן מקרא בור עשרה למיתה נפקא לן בור ט' לנזקין דכתיב ונפל שמה שור או חמור משמע בין מת ובין הוזק בעל הבור ישלם ומיהו אם מת השור אמור רבנן בבור תשעה פטור דלא מחמת הבור מת דאין בו כדי להמית אבל הוזק חייב דבור תשעה בר נזקין הוא:

אֶלָּא אַאַבְנוֹ, סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ.

Traduction

Rather, Rav Pappa’s statement: There are among them some whose subcategories are dissimilar to them, was stated in reference to these subcategories of Pit: His stone, his knife, or his load, any of which he placed in a public domain as obstacles, and they caused damage when people stumbled upon them.

Rachi non traduit

אבנו או סכינו שהניחן ברשות הרבים. ונתקלו בהן בני אדם והזיקו להם:

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב וּבֵין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר.

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances where one is liable for damage caused by these obstacles? If it is a case where one declared these items ownerless, both according to the opinion of Rav and according to the opinion of Shmuel, cited later in the Gemara, these cases are a subcategory of Pit, as both Rav and Shmuel agree that any obstacle declared ownerless by its owner that causes damage in the public domain is a subcategory of Pit.

Rachi non traduit

דאפקרינהו. שהפקירן ונתנן ברשות הרבים:

בין לרב בין לשמואל. דפליגי בפרק המניח את הכד (לקמן בבא קמא דף כח:):

היינו בור. דתרוייהו אמרו כל תקלה שהפקיר נפקא לן מבור דחייב כי היכי דבור חיובא ברה''ר היא דהוי הפקר כדאמרינן לקמן בפ' שור שנגח את הפרה (בבא קמא דף מט: נ.) שעל עסקי כרייה ופתיחה בא לו אף כל תקלה שהפקירה חייב:

Tossefoth non traduit

בין לרב בין לשמואל היינו בור. וא''ת הא רב אית ליה לקמן (בבא קמא דף נ:) בור שחייבתו תורה להבלו ולא לחבטו וי''ל דהתם משום דקרקע עולם הזיקתו אבל הכא חבטא דידיה הוא: